החלטה בתיק ע"מ 3173/09

ביום 3.10.09 עמד המשיב במרחק של כ-200 מטרים ממעבר מכבים ומכר פירות. שוטר שעבר במקום הודיע לו כי עליו להתפנות, ולא - יקבל דו"ח. כשעה וחצי לאחר מכן, ומשלא התפנה המשיב מהמקום, הגיע השוטר שוב וביקש מהמשיב להזדהות בפניו. המשיב סירב. השוטר הודיע למשיב כי הוא מעוכב לצורך זיהויו. המשיב אחז בכתפו של השוטר ונענע אותו. בשלב זה שלף השוטר אזיקים, אחז במשיב והודיע לו כי הוא עצור. המשיב המשיך מצידו לאחוז בשוטר ולנענע אותו. השוטר אמר למשיב כי אם לא יפסיק ייאלץ לרסס אותו בגז פלפל. לאחר מספר אזהרות, ומשלא הפסיק המשיב, אכן ריסס השוטר את המשיב בגז פלפל, ולאחר מכן אזק אותו. בעקבות זאת, ולאחר שפגה השפעת גז הפלפל, הוציא המשיב את תעודת הזהות שלו מארנקו והציגה לשוטר.

בגין אירוע זה הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בחייל. יש לומר כי אין מחלוקת ממשית על קיומן של ראיות לכאורה, חרף גרסתו הנוגדת של המשיב בחקירתו, שכן עדותו של השוטר נתמכת בעדות חייל שליווה את השוטר ונכח במקום בעת האירוע.

למרות קיומן של ראיות לכאורה, דחה בית משפט קמא את בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט קבע כי מעשיו של המשיב אינם משקפים מסוכנות שלא ניתן לאיין באמצעות חלופת מעצר, ועל כן הורה על שחרורו של המשיב בתנאים.

התביעה הצבאית טענה כי הלכת בית משפט זה הינה כי תקיפת שוטרים מצדיקה מעצר עד תום ההליכים ואין לסטות במקרה זה מהלכה זו.

סניגורו של המשיב טען כי המדובר באדם שעבר תאונה, במסגרתה נקבעו לו אחוזי נכות, וכי המקרה אינו מלמד על נסיבות המצדיקות התערבות בהחלטת בית משפט קמא.

דיון והכרעה

אקדים ואומר כי לא שוכנעתי במקרה זה שיש הצדקה להתערבות בהחלטת בית משפט קמא. אכן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. בנוסף, עימות עם גורמי אכיפת החוק מלמד ברגיל על מסוכנות ומקים עילת מעצר.

עם זאת, קיומה של עילת מעצר אינו שולל חלופת מעצר. כידוע, בית המשפט מצווה גם מקום בו קיימת עילת מעצר, לבחון אם לא ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה, גם כשמדובר במעשה שבמהותו הוא תקיפת שוטרים (השוו בש"פ 6440/09 אבו רידה נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, החלטה מיום 18.8.09). מעצר לעולם אינו אוטומטי, ותמיד יש לבחון את נסיבות המקרה ואם יש מקום לחלופת מעצר.

במקרה זה לא שוכנעתי כי הנסיבות הינן חמורות במיוחד. אין מדובר ברמת אלימות גבוהה בה נקט המשיב: הוא לא היכה את השוטר, ואף שאחז בו ונענע אותו, לא היה בכך כדי למנוע מהשוטר לשלוף אזיקים, ולאחר מכן לשלוף גז פלפל, ואף היה סיפק בידו להזהיר את המשיב מספר פעמים בטרם ריסס אותו בגז הפלפל. לאחר מכן הפסיק המשיב בהתנגדותו, והוציא מארנקו את תעודת הזהות והגישה לשוטר.

כפי שציין בית משפט קמא ובצדק, לא כל מקרה של עימות בין אזרח לשוטר מצדיק מעצר עד תום ההליכים. יתרה מזו, המקרה של העורר דומה לעניין צואלחה בו דנתי לאחרונה (ע"מ 3129/09 צואלחה נ' התביעה הצבאית). גם שם דובר ברוכל שהתעמת עם שוטר שביקש לסלקו מהמקום בו עמד. גם שם רמת האלימות הייתה נמוכה. גם שם האירוע נפסק לאחר שנאזק הרוכל. גם שם דובר באדם בעל עבר פלילי ישן לא רלוונטי. אין כל שוני מהותי בין שני המקרים, ושם קבעתי כי יש להורות על שחרור לחלופת מעצר.

הנסיבות בהן דובר בעניין צואלחה הצדיקו חלופת מעצר, וכך גם במקרה שלפנינו. התנאים שקבע בית משפט קמא הינם סבירים והולמים במקרה זה. אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 15 באוקטובר 2009, כ"ז בתשרי התש"ע, בפומבי ובמעמד הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: